שוק ההון

 
כל אדם אשר נענה לדרישות פקיד הבנק להפקיד את כספו בפיקדון בנקאי כזה או אחר יודע בדיוק מה הסכום שהפקיד ובדיוק מה הסכום שיקבל בתום התקופה. אם אינו יודע - פקיד הבנק יידע לעשות עבורו חשבון מדויק: "אתה מפקיד היום 100 ש"ח ומקבל אחוז לשנה. כשתבוא עוד שנה הכסף שלך יהיה שווה 101 ש"ח בדיוק (לפני מס)".
ללקוח אין ציפיות, לבנקאי אין מחשבות וכולם מרוצים (כמעט).
ללקוחות שרוצים יותר מציעים השווקים אפשרויות השקעה רבות ובעיקר בניירות ערך. השקעה בניירות ערך, בניגוד לנדל"ן למשל, היא פשוטה יחסית לביצוע וניתן לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו - אונליין.
הסוגיה שעומדת על הפרק בעת בניית תיק השקעות עבור הלקוח \ המשקיע הינה מה הציפיות שלו מתיק ההשקעות. מה הציפיות שלו מהשקעותיו. בפיקדון, אין בעיה! הלקוח יודע במדויק מה יקבל בתום התקופה. בתיק השקעות אין הבטחות.
תיק ההשקעות יכול לנוע במרווחי תשואה מעלה ומטה לאורך תקופת ההשקעה ובמקרים מסוימים לרשום תשואה חיובית נאותה וחלילה גם תשואה שלילית מרגיזה. ההפרש בין שני הקצוות נעוץ בבעליו של תיק ההשקעות. ככל שהמשקיע שמרן יותר-תנועת תיק ההשקעות תהיה ...

 
למרבית בני האדם יש חשש אמיתי להשקיע בשוק ההון. כל נושא החשיפה למניות ולניירות ערך נשמע לאדם מין הישוב כהימור מסוכן. הסיפורים השכיחים מספרים על חבר שהפסיד את הבית שלו בבורסה והיום אין לו מה לאכול ולכן החששות מקבלים ביטוי הולם. לא עולות שאלות מדוע החבר הפסיד, היכן השקיע את כספו והאם ידע לאילו סיכונים הוא נחשף.
הפחד להשקיע בשוק ההון נובע גם מהמחשבה שמדובר בסוג של הימור. רולטת הימורים לכל דבר. משקיעים סכום כסף - או שמרוויחים או שמפסידים.
ובכן, השקעה בשוק ההון אינה מתכון להפסד בתים ובטח אינה רולטת הימורים.
על מנת להתגבר על הפחדים מהשקעה בבורסה צריך להבין את הסיכונים והסיכויים המגולמים בהשקעה מסוג זה. השקעה חליפית הינה השקעה בנדל"ן. האם השקעה בנדל"ן מסוכנת? האם היא הימור? רולטה?
כשם שההתייחסות להשקעה בנדל"ן היא "קניתי נכס" כך כדאי וראוי שתהיה ההתייחסות להשקעה בבורסה!
ההבדל היחידי (פרט לתשואות העדיפות בהשקעה הונית בבורסה) נעוץ בעובדה שהמשקיע בנדל"ן לא בודק ומחשב את ערך הבית בכל יום וגם אילו רצה לעשות כן הוא אינו יכול. השינוי במחיר הבית שנרכש אינו מפורסם ...

 
במהלך שנות עבודתי כמנהל השקעות שכיר, וכן מאז שהפכתי ליועץ אישי ואני הבעלים של העסק והבוס של עצמי, יצא ויוצא לי לפגוש במהלך פגישותיי במגוון רחב של אנשים. הפגישות הינן פגישות עבודה עם לקוחות פוטנציאלים המחפשים מענה לניהול הסיכון בתחום ההשקעות בניירות ערך סחירים.
כפי שכבר העלאתי ברשומות קודמות - יש בידי הלקוח 3 אלטרנטיבות לניהול הסיכון:
1. יועץ ההשקעות בבנק
2.  בית השקעות
3. יועץ השקעות אישי
את הבנק כולם מכירים ואילו יועץ ההשקעות הפרטי מעטים מודעים לקיומו.
את בית ההשקעות כולם מכירים ובמיוחד את בתי ההשקעות הגדולים. למי ששואל מה זה בית השקעות גדול אציין את בית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות - המנהל נכסים בהיקף של מעל 100 מיליארד שקל. מי לא מכיר את פסגות? בית השקעות גדול ומכובד העוסק בכל תחומי ניהול הסיכון.
בתי השקעות מוכרים וגדולים נוספים הינם בית השקעות מיטב \ דש, כלל פיננסים, הראל פיננסים, אקסלנס, אלטשולר שחם, ילין לפידות, תמיר פישמן, אי.בי.אי ועוד.
כל בתי ההשקעות מתחרים על כספו של הלקוח ומכאן שמחובתם לדאוג להיות תמיד במודעות הלקוחות. בתי ההשקעות מנהלים עשרות מיליארדי שקלים.
...

אוקיי. אז היועץ בבנק אמר ללקוח שלו לקנות מניות נפט וגז והלקוח תפס את הראש ואמר לעצמו שהוא לא נכנס להרפתקה מהסוג הזה. מה קורה עם המלצותיו האחרות של היועץ בבנק?