פרשות השבוע

"משנכנס אדר מרבים בשמחה" בין שמחה להוללות; שמחה יהודית וגויית; שכרות מותרת ואסורה פתיחה - על שמחה מוגזמת; על סגולות השמחה השמחה הגדולה שהיתה השבוע "עד דלא ידע" במשתה היין של פורים כמצוות המגילה לעשות מפורים "יום משתה ושמחה" - פותחת את הדיון במהות השמחה.

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד (כז. כ) טעמים רבים מובאים במפרשי התורה, על הסיבה, שלא מוזכר שמו של "משה רבינו" בפרשה זו. בספר פענח רזא מביא טעם לפי דברי חז"ל (זבחים קב) על דברי הכתוב (שמות ד. יד), אחרי שאמר הקב"ה למשה שילך לפרעה ויתריע בעדו,

נאום הפתיחה של ספר הקורבנות במעמד פתיחת שנת לימודים בבית-ספר, או בפתיחת עסק, הרי המנהל מכריז את המוטו המרכזי של העסק או בית הספר, נאום הפתיחה מתמקד בנושאים החשובים, העבודות הקבועות, רק אחר-כך הוא ממשיך לנושאים הפחות מרכזיים וקבועיים.

אלף דיקרא זעירא הוא, ויש לפרש דהנה דרשו חז"ל על הפסוק "פתחי לי אחותי" (שיר השירים ה'- ב') "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם". אל"ף ר"ת פתחי לי אחותי, ולכן הא' הוא זעירא לרמז על פתח קטן.

"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור" (ויקרא א'/א'). הקב"ה קרא אל משה בלשון חיבה והזמין אותו להיכנס אל האוהל. רבות נכתב אודות ה-א' הזעירה שיש במלה "ויקרא". הסיבה העיקרית ל-א' הזעירה היא:

ויקרא אל משה וידבר אליו ה' מאהל מועד לאמר (א. א) הסבר נשגב מדוע כתוב אל"ף זעירא במילה "ויקרא" - כתב הגה"ק החיד"א זי"ע בספרו "חומת אנך" וזה לשונו הק': "ויקרא אל"ף זעירא. פירשו כת הקודמין ז"ל דרמז, דחמישים שערי בינה הם, ומשה רבינו ע"ה השיג רק מ"ט. ולכן זה נרמז כאן בשעה שקרא לו הקב"ה

השבת שלפני חג הפסח,בה אנו נמצאים,נקראת "שבת הגדול" מדוע?

פרשת שמיני עלון "חוויית השבוע" של ה"חווייה היהודית" מפרי,יפריס,הפריסה,עבר,הווה,עתיד.

כמחצית מתרי"ג המצוות הם "בין אדם לחברו". היהדות מדגישה את חשיבות פיתוחו וקידומו של כל אדם, מדגישה את מיצוי יכולתו וכישוריו של כל יחיד, אך מבהירה כי תשתית בסיסית איכותית ונכונה היא בניית חיי חברה. אל לו לאדם לטפח רק את עצמו ללא עזרה וסיוע לאחרים. התפילה היא במניין - עם חברים,